הכרעת דין בתיק ת"ד 2848-09

האישום:

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירות של גרם מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304  לחוק העונשין תשל"ז-1977 ולסעיף 64 לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, ואי מתן אפשרות להולך רגל החוצה במעבר חציה להשלים את החצייה בבטחה, בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 25/9/2008 בשעה 04:45, או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. XXXX(להלן: " הרכב"), ברחוב יעקב פת בירושלים, מכיוון צומת הרצוג לכיוון גילה (להלן: " הכביש"), בנתיב השלישי מימין. באותה עת חצה את הכביש, במעבר חציה שבצומת הרחובות יעקב פת - יהודה הנשיא (להלן: " הצומת"), מר יהודה יאיר ז"ל (להלן: " המנוח"), מימין לשמאל בכיוון נסיעת הנאשם.

על אף שהצומת היה מואר, הכביש היה תקין ויבש ושדה הראיה בכיוון נסיעת הנאשם עמד על 90 מ' לפחות, הנאשם לא הבחין במנוח, ופגע בו בעוד המנוח על מעבר החצייה (להלן: " התאונה").

המנוח נפצע בתאונה באורח אנוש, וכעבור שעתיים מת מפצעיו בבית החולים.

בטרם תשובה לאישום:

בתחילת הדרך טענה ההגנה כי הנאשם הינו חולה נפש מוכר, שבא ויוצא מבתי חולים פסיכיאטריים (עמ' 2 לפרו' ש' 9). לבקשת ההגנה הופנה הנאשם לפסיכיאטר המחוזי, לשם בדיקה ומתן חוות דעת בעניינו.

בחוות דעתו מיום 9/3/2010 קבע הפסיכיאטר המחוזי כי הנאשם לא גילה סימנים פסיכוטיים בזמן הבדיקה, לא ניתן לקבוע בוודאות האם הנאשם היה במצב פסיכוטי במועד התאונה, אולם גם אם כך היה - המעשים המיוחסים לו אינם קשורים עם הפרעתו הנפשית ולא נבעו ממנה. הנאשם היה מסוגל להבחין בין טוב לרע, בין מותר לאסור, פעל מתוך רצון חופשי והוא אחראי למעשיו.

תשובת הנאשם לעובדות כתב האישום:

בפתח תשובתה לאישום טענה ההגנה להיעדר שליטה לפי סעיף 34ז לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. לדבריה, הנאשם נוטל דרך קבע תרופות פסיכיאטריות המשפיעות לרעה על ערנותו ועל תפקודיו המוטוריים, וככאלה  הן מנתקות את הקשר הסיבתי בין נהיגתו לתאונת הדרכים.

בתגובתו לעובדות כתב האישום הודה הנאשם בנהיגה, ברכב, בזמן (למעט השעה המדויקת בה התרחשה התאונה) ובמקום. הנאשם הודה בכך שהצומת היה מואר, אך כפר בכך שהכביש היה יבש ובשדה הראיה הנטען.

הנאשם הודה שלא הבחין במנוח, פגע בו וגרם למותו, אך כפר בכך שרשלנותו גרמה לתאונה, בטענה כי המנוח חצה את הכביש ובכיוון החצייה הנטען.

תמצית הראיות:

מטעם המאשימה העידו השוטר, רס"ר משה מרציאנו (להלן: " השוטר"), בוחן התנועה, רס"מ אייל יוספי (להלן: " הבוחן"), וראש מדור תאונות דרכים, פקד משה כהן (להלן: " פקד כהן").

כמו כן הוגשו, בהסכמה, מספר מסמכים ובהם תוכנית רמזורים (ת/1), הודעתו במשטרה של מר יהודה יאיר, בנו של המנוח (ת/2), גיליון סיכום מחדר המיון (ת/4) וההודעות שנגבו מהנאשם תחת אזהרה בסמוך לאחר התאונה (ת/14, ת/15).

על פי עדותו של השוטר, כאשר הגיע למקום התאונה הוא הבחין בצוות מד"א המטפל באדם השרוע במרכז הצומת. במזכרים שערך במועד האירוע (ת/6, ת/7) ציין השוטר כי הבחין במקום במספר פריטים השייכים למנוח כאשר הם פזורים בשטח.

הבוחן ערך דו"ח בנוגע לתאונה (ת/10), בו ציין שערך ניסוי שדה ראיה במקום, ומצא כי ממרחק של 132 מטר מכיוון הגעת הנאשם ניתן להבחין בפלג גוף עליון של הולך רגל החוצה את הכביש במעבר החצייה, וממרחק של 90 מטר ניתן להבחין בפלג גופו התחתון. על פי עדותו של הבוחן, התאונה התרחשה באזור מעבר החציה, וזאת בהעדר ממצאים אובייקטיבים אחרים ובהעדר גרסה אחרת בעניין מטעמו של הנאשם (עמ' 18 לפרו' ש' 16).

הבוחן העיד עוד כי מסקנתו, על פי ממצאים שונים,  הינה שהמנוח חצה את הכביש מימין לשמאל בכיוון נסיעת הנאשם (עמ' 19 לפרו' ש' 1, ת/10 סעיף 14, ת/13).

פקד כהן העיד כי בדק את מקדם החיכוך במקום התאונה (ת/16) ומצא כי זה עומד על 0.721 (ת/17, ת/18).